להמתין לאוטובוס בלי לחץ

תור לאוטובוס, אין מקום ישיבה - אז עומדים.
הסככה קצת קטנה ושבורה והשמש חודרת דרך החורים.
מישהו דוחף לצידי כדי להגיע לצל, למען הניחוח באוויר הוא או מישהו אחר לידו שחרר את תוצאות השעועית שכפי הנראה אכל מוקדם יותר. "נהדר" אני חושב לעצמי.
האוטובוס לא מגיע וטיפוס אחר מקלל את חברת האוטובוסים. לשמנה עם סלים נקרעה שקית אפרסקים מהסופר והם התפזרו בין הממתינים לאוטובוס, אף פעם אי אפשר לדעת מתי ייקרעו השקיות האלה.. יש חזקות ויש חלשות שפשוט נקרעות לך בלי אזהרה מוקדמת.
לא נעים.
אני קצת לחוץ בעצמי והלחץ שסביבי בטח לא עוזר.
אני כבר מרגיש את האיחור ומבין שאני חייב להרגיע את הלחץ בראש כי כבר קופץ לי משהו בעין.
אם אעמוד פה בין כל האנשים זה בטח לא יעזור ולא יקדם אותי לשום מקום.
אני רואה עץ ליד התחנה, ניגש ונשען עליו, תרגולת מדיטציה מיידית ואני מפליג לעולם אחר. שומע מרחוק את השמנה צועקת על מישהו שדרך לה על האפרסקים שלא הספיקה להרים.
כנראה שהאוטובוס הגיע כי הדחיפות הגיעו עד אלי לעץ. יצאתי מהמדיטציה והצטרפתי לדוחפים והנדחפים.
כבר לא אכפת לי כי אני מה זה חדש וטרי.
מה שכמה דקות מדיטציה מיידית יכולות לעשות.....