בוקר, שעון הרדיו מטרטר את מה שהרדיו משמיע בשעה אפס שש שלוש אפס, מהמיטה דרך השירותים וישר למדיטציה כמו שהתרגלתי כמעט מאז ומעולם.
אני עייף ומנחם את עצמי שהמדיטציה תעיר אותי.
כיוון הסלולארי ל- 06:57 ואני בפנים בתוך שמיכת המדיטציה. תמיד זה לוקח שבע דקות, שירותים רחיצת פנים ולפינת המדיטציה התורנית.
מזדמזם לי השיר האחרון ששמעתי ברדיו ואני איתו, הולך ומתנתק מקולות הבוקר. בחוץ משאית הזבל מרוקנת את עגלות האשפה ברחוב ואני שומע ולא שומע. נצמד למנגינה שנתקעה לי מהרדיו ונעים לי להמשיך איתה. שוקע איתה לתוך המדיטציה שכה מוכרת לי וזה נעים נעים. בתוך המדיטציה הזאת שאין בה דבר ויש בה הכל רוחפים לי רמזי מחשבות ושבבי רעיונות. כמו בחלון ראוה אינסופי הם עוברים ולא נעצרים ואני נותן להם לעוף ולהיעלם כי ככה זה בעולם המדיטציה. הם חסרי תוכן וזה בסדר כי ככה זה במדיטציה השום דבר הוא העיקר וכל המרבה בשום דבר הרי זה משובח. אמור לי מי השום דבר שלך ואומר לך עד כמה אתה רציני.
מעביר את הידיים מתנוחת זו על זו לתנוחה על הרגלים לא מרגיש את התנועה וההחלפה.
כאילו מרחוק מצלצל הטלפון ומפסיק כי כנראה מישהו ענה. זה לא מפריע לי כי אני בתוך השום דבר. אחרי שאחזור ממנו נשאל מי זה היה.
איזה בליל מלל לא ברור מגיע ואני איתו נצמד אליו עם השום דבר שלו וגם הוא טוב לי. הבליל מתברר ואני שומע את השכן ממול מדבר עם הזבלנים לגבי קרטון שנשאר בו דיסק מחשב והוא הגיע לפח בטעות. אני ממשיך עם שום דבר של הטעות וגם הוא נעים לי.
פתאום קוטע אותי הסלולארי עם מנגינת תזכורת הזמן שלו, זהו חלפו דקות השום דבר. הגוף מנסה לגנוב נמנום אבל הראש עירני ומרוכז לחלוטין וכמו תמיד הראש מנצח.
אני עייף ומנחם את עצמי שהמדיטציה תעיר אותי.
כיוון הסלולארי ל- 06:57 ואני בפנים בתוך שמיכת המדיטציה. תמיד זה לוקח שבע דקות, שירותים רחיצת פנים ולפינת המדיטציה התורנית.
מזדמזם לי השיר האחרון ששמעתי ברדיו ואני איתו, הולך ומתנתק מקולות הבוקר. בחוץ משאית הזבל מרוקנת את עגלות האשפה ברחוב ואני שומע ולא שומע. נצמד למנגינה שנתקעה לי מהרדיו ונעים לי להמשיך איתה. שוקע איתה לתוך המדיטציה שכה מוכרת לי וזה נעים נעים. בתוך המדיטציה הזאת שאין בה דבר ויש בה הכל רוחפים לי רמזי מחשבות ושבבי רעיונות. כמו בחלון ראוה אינסופי הם עוברים ולא נעצרים ואני נותן להם לעוף ולהיעלם כי ככה זה בעולם המדיטציה. הם חסרי תוכן וזה בסדר כי ככה זה במדיטציה השום דבר הוא העיקר וכל המרבה בשום דבר הרי זה משובח. אמור לי מי השום דבר שלך ואומר לך עד כמה אתה רציני.
מעביר את הידיים מתנוחת זו על זו לתנוחה על הרגלים לא מרגיש את התנועה וההחלפה.
כאילו מרחוק מצלצל הטלפון ומפסיק כי כנראה מישהו ענה. זה לא מפריע לי כי אני בתוך השום דבר. אחרי שאחזור ממנו נשאל מי זה היה.
איזה בליל מלל לא ברור מגיע ואני איתו נצמד אליו עם השום דבר שלו וגם הוא טוב לי. הבליל מתברר ואני שומע את השכן ממול מדבר עם הזבלנים לגבי קרטון שנשאר בו דיסק מחשב והוא הגיע לפח בטעות. אני ממשיך עם שום דבר של הטעות וגם הוא נעים לי.
פתאום קוטע אותי הסלולארי עם מנגינת תזכורת הזמן שלו, זהו חלפו דקות השום דבר. הגוף מנסה לגנוב נמנום אבל הראש עירני ומרוכז לחלוטין וכמו תמיד הראש מנצח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה